כולנו רוצים להיות מאושרים

כולנו רוצים להיות מאושרים

כולנו רוצים להיות מאושרים. כשאנו אומרים שאנחנו רוצים להיות מאושרים, מרביתנו מתכוונים לכך שרוצים להרגיש תחושה והרגשה חיובית של רווחה נפשית, שלוות נפש.

ומהי רווחה נפשית? רווחה נפשית (סובייקטיבית) מוגדרת כיחס של לפחות 3 ל-1 בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים ותחושת שביעות רצון מהחיים. הגדרות נוספות לרווחה נפשית מדברות על חוויה של משמעות בחיים, קיומה של מטרה ויצירת מערכות קשרים חברתיים. המשותף לכל ההגדרות הוא קיומן של רגשות חיוביים כחלק ממאפייני הרווחה הנפשית.

כדי להגיע למידה רצויה של רווחה נפשית יש צורך במאמץ, בדיוק כשם שלמען בריאות פיזית יש צורך במאמץ. כולנו יודעים שכדי שגופינו יהיה חזק ובריא לא נוכל לבלות את מרבית ימינו בשכיבה מול הטלויזיה ואכילת פיצות וחטיפים אלא עלינו לאכול נכון, לשתות מספיק, לעסוק בפעילות פיזית כלשהי ולישון שינה מספקת. גם כדי לחיות ולחוות נינוחות נפשית יש לבנות שגרת חיים הכוללת בתוכה עשייה המכוונת לבריאות ורווחה נפשית.

במאמר זה אני רוצה להצביע על חמש פעילויות, שאם ייעשו באופן שוטף כחלק משיגרת העשייה היומיומית, התוצאה הישירה והמובטחת תהיה שיפור באיכות החיים.

לפני שאמשיך ואפרט על חמש הפעיליות הללו, ברצוני להתעכב על המונח "שיגרת העשייה”.
בדרך כלל כדי להכניס שינויים בשגרת חיינו יש צורך במאמץ, וכדי להשקיע מאמץ נדרש רצון. הרבה מאוד פעמים הרצון מודחק ומדוכא ע"י החשש מחוסר הצלחה או חוסר אמונה או כל רגש שלילי אחר שלא מאפשר לרצון לפעול את פעולתו . אם נחזור למשפט הפתיחה של המאמר, כולנו רוצים בריאות נפשית ופיזית…כולנו רוצים אושר, הרצון קיים אך המאמץ הראשוני והעמוק שנדרש הוא לתת לרצון לשגשג ולהפעיל אותנו . שיגרת עשייה היא בעצם רצון מודע ושוטף לעשייה וככל שניתן. הכוונה בככל שניתן היא שהתמדה מושלמת לא קיימת, התמדה ככל שניתן להתמיד היא טובה דייה והיא שגרת העשייה.

1. קשיבות Mindfulness
החשיבות של לימוד ותרגול היכולת להיות נוכח בהווה במודעות, בניגוד להתנהגות אוטומטית, היא אמת שלעולם לא תהפוך לנדושה. הקשיבות מאפשרת בחירה מודעת שעוקפת את הדפוסים אוטומטיים, ומאפשרת בחירות נכונות שמקדמות שיפור באיכות החיים. כאשר אדם קשוב, הוא יכול לבחון את האירועים בדרך לא שיפוטית, המאפשרת ריחוק מרגשות שליליים, לעומת מצב שבו האדם נשלט ע"י הרגשות השלילים. כתוצאה מכך, התגובה לאירועים משתנה וכך מתחיל השנוי. וכך הרגשות הופכים למווסתים יותר, מפסיקים לכעוס ולצבור כעסים, לפחד ולדאוג מהעתיד ולהתבייש בעבר. לתהליך זה יש השפעה חיובית משמעותית על הרגשות ומצב של שלווה ואיזון נפשי.
כדי להנות מפירות הקשיבות יש לתרגל באופן יומיומי. פעם בשבוע או במצב של סערת נפש, לא יביאו את התוצאות המיוחלות. 10 דקות ביום במשך מספר ימים ברצף יביאו תוצאות ויניבו תועלת אולם שנוי גם ברמה ההתנהגותית יקרה לאחר כ3 שבועות ברצף. תוך מספר ימים מורגשת רגיעה ויותר שלווה, ראייה בהירה יותר של המציאות ויכולת מיקוד משופרת. כדי אמץ את הקשיבות בחיי היומיום יש להחליט על שעה קבועה ולכוון את השעון לעשר דקות. ישנם אין סוף אפליקציות ואתרים ללימוד ותרגול קשיבות, אם כי להתנסויות ראשונות עדיף מורה מיומן.
2. בחירת סביבית החיים היומיומית .
כל מה שאנו מקבלים מהסביבה מאוד משפיע על הנינוחות הרגשית שלנו, מפני שכל אירוע דרכו חווינו חוויה רגשית נשאר פעיל ומשפיע בתוכנו,לעיתים באופן לא מודע, ולאורך זמן. כמו שיר ששמענו ולאחר שבוע ממשיך להתנגן בתוכנו או סרט אימה שהתמונות הקשות עדיין עולות בדמיונינו. אירועים נשארים בתוכנו, במרחב הפנימי שבנו למשך זמן רב, הרבה לאחר שהסתיימו, ומשפיעים על מצבנו הרגשי. כדי להגיע למצב רגשי מאוזן ושלוו עדיף להקיף את עצמינו בכמה שיותר דברים חיוביים ולהפחית למינימום את השליליים. למשל, בעולם המסכים בו אנו חיים, מרבית האנשים לא קשובים לגרויים שהם מקבלים דרך המדיה ויוצרים רגשות שליליים כמו למשל כל הטוב שבעולם שנראה מקסים על המסך, אם רק היית יותר מצליח יפה ועשיר או היית יותר רזה או יפה וסקסית. כל אותם גירויים שמגדילים את הפער בין המציאות לאשליה שבונה העולם הוירטואלי ,אשליה המותירה אותנו בתחושה של חוסר ערך.במדייה נחשפים לאלימות גלוייה ומוסווית בדרכים מרובות.
לצרוך את המדיה באופן קבוע ולא מבוקר זה ג'אנקפוד לנפש. לעיתים קרובות לא ניתן להבחין בהשפעתה המדכדכת מפני שזה חלק מהנורמה שמשפיעה על חיי הרגש. כדי לחוות את יתרונות הסביבה החיובית, אפשר להחליט על תקופת ניקוי רעלים סביבתי . ניתן לבדוק את השיגרה היומית ולהוציא מתוכה לאחר מחשבה, כל מה שמייצר רגשות שלילים. למשל חדשות, אנשים שלא מרגישים נוח במחיצתם, רשתות חברתיות, סרטי אלימות ופחד. במקום זאת, לבחור בחיובי, להאזין למוסיקה ולקרא ספרים או סרטים מעוררי השראה או צחוק. לבלות זמן עם חיות ואנשים שמחים. לטייל בטבע או בחוף הים, לחפש את הסיבות להרגיש אסירות תודה. לאחר שבועיים של ניטרול רעלים, חל שיפור במצב הרוח. גם אם חוזרים להרגלים חשוב לזכור הנוסחא הפשוטה: תשומת לב לשלילי שווה רגשות שלילים. תשומת לב לחיובי שווה רגשות חיוביים.
3. ולידציה עצמית.
אחד המרכיבים הבסיסים למצב רגשי נינוח ושלו הוא ולידציה עצמית, חמלה עצמית וסליחה עצמית על הפגמים, הטעויות והכשלונות שהם חלק מהמהות של היותינו אנושיים. זוהי הדרך לאהבה עצמית והבנייה לביטחון עצמי. הרבה מידי אנשים עסוקים רוב הזמן בביקורת עצמית עד כדי כך שחמלה וסליחה עצמית הוא דבר שאינם ראויים לו. במידה והרעיון להיות חומל ועדין עם עצמך נראה בלתי אפשרי, כנראה שעליך לחפש עזרה חיצונית מקצועית.
4. אהבה לסובבים אותנו.
כאשר אנו מראים אהבה וחמלה לסובבים אותנו, משתחררים במוח באיזור ה"תגמול" חומר שחוקרי המוח מתייחסים אליו כ" אופוריית העוזר". כאשר אנשים עוזרים לאחרים הם מדווחים על תועלת חיובית נפשית ופיזית.כולל רמות נמוכות של סטרס.הקלה בדיכאון ובכאב פיזי. מחקרים רבים מראים שאנשים העוסקים בעיסוקים "אלטרואיסטים" חיים חיים עם איכות חיים גבוהה יותר ולאורך זמן רב יותר. עיסוק בפעילות התנדבותית על בסיס מינימלי של פעם בחודש, או רק עיסוק באיזה שהיא פעילות של נתינה ועזרה לסובבים עוזר להרים את מצב הרוח, משפר את איכות החיים והראייה העצמית.
5. בריאות פיזית.
גוף ונפש בלתי ניתנים להפרדה. כפי שנאמר" נפש בריאה בגוף בריא" . קשה מאוד לחוות שלווה ואיזון נפשי אם לא משגיחים ומטפלים בגוף כראוי. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהמצאותו של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין, במוח ומשפיע על מצב הרוח מושפע מאזורים נוספים בגוף כמו מערכת העיכול, ולייתר דיוק המיקרוביום במעי. לכן תזונה נכונה הפכה לנושא מחקר חדש בטיפול בבעיות נפשיות. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שאימוץ הדייאטה "הים תיכונית" המסורטית באיזור והפחתה במזון מטוגן, סוכר לבן ואלכוהול, משפר מאוד מצבי דיכאון.
כמו התזונה גם פעילות גופנית יכולה להוסיף תרומה מיטיבה ךשלוות נפש. ידוע מזה זמן שתוך כדי פעילות פיזית משתחררים רנדורפינים בגוף, האחראים לתחושת הנאה ונינוחות. מחקרים מראים שעשר דקות ביום של מאמץ לבריאות,יכול להשפיע לטובה על מצב הרוח, איכות השינה, ויכולת הוויסות הרגשי ומשדרג את איכות החיים.

הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים חווים איזון ושלווה ככחמקמק ובלתי ניתן להשגה, היא שהם אינם עושים את אשר נדרש כדי להרגיש מאושר. הם משקיעים את רוב מאמציהם להתמודד עם קשיים הנובעים מחוסר תחזוקה נפשית ופיזית, במקום להשקיע מאמץ נכון בתחזוקה פיזית ונפשית שתחסוך מהם הרבה מאוד מהקשיים.
אני פוגשת במסגרת עבודתי המון אנשים שפגישה אחר פגישה יושבים לפני וטוענים שאיו להם את היכולת להשקיע בחיים נכונים, כי אין להם זמן, כי הם מדוכאים מדי, לחוצים מדי. מה שלא מובן להם הוא שהסיבה לכך שהם כמו שהם היא כי הם משקיעים את זמנם להתעקש על המגבלות שלהם.
אם הבחירה היא להתעקש על משהו, עדיף על משהו חיובי שמשפר את איכות חייך. איכות חיים ואיזון נפשי לא מושגים כי מייחלים להם אלא כי פועלים באופן אקטיבי להשגתם.

Social Context and Other Psychological Influences on the Development of Immunity, in C. D. Ryff (ed.), Emotions,
Social Relationship & Health, Oxford University Press. pp. 243-258

Skills Training Manual for Treating Borderline Personality Disorder
May 21, 1993
by Marsha M. Linehan

אנדרס,ג. תחושת בטן, כנרת- זב'ם דביר, 2016

אם אהבתם, שתפו!
Email this to someoneShare on FacebookPrint this pagePin on PinterestShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn
שינוי גודל גופנים
ניגודיות