CBT טיפול התנהגותי קוגניטיבי

טיפול בהפרעת אישיות גבוליתטיפול CBT מוכח מחקרית כטיפול היעיל ביותר בחרדות.

סוגי החרדה :

  1. אילמות סלקטיבית
  2. חרדה חברתית
  3. פוביה ספציפית
  4. אגורופוביה
  5. חרדה מוכללת
  6. התקפי חרדה
  7. ocd התנהגות אובססיבית קומפולסיבית.

אילמות סלקטיבית.

אילמות סקלטיבית היא קושי לדבר במצבים חברתיים שונים. יש יידע ויכולת דיבור אולם יש קושי לדבר. במרבית המקרים הקושי מתחיל להכביד במיוחד בבית הספר ובין חברים. לעיתים האדם מתקשה לדבר גם בביתו או מדבר באופן שבקושי נשמע. במקרה שהקושי הוא גם בבית, קל יותר להורים לזהות את הבעייה בתחילתה ולהגיע לטיפול ולהתגבר על הבעייה. אולם במקרים רבים הקושי בדיבור לא מורגש בבית ואז התמונה בגיל הבגרות הופכת לעצובה במיוחד. אני פוגשת הרבה מאוד אנשים צעירים שמגיעים עם חרדה חברתית קשה, עד כדי הסתגרות בבית, חוסר תפקוד וחיים מצומצמים ובשלבים המוקדמים של הטיפול כשמנסים להבין מתי החלה החרדה, מתברר שבעצם מדובר באילמות סלקטיבית בגיל ילדות שלא הובנה כראוי, לעיתים התפרשה כביישנות וסגירות והתפתחה לחרדה חברתית קשה בבגרות.

חרדה חברתית.

חרדה חברתית מתרחשת במגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי כמו אכילה, דיבור בפי קהל או כל התנהגות פשוטה שעלולה למשוך תשומת לב. יש גם פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ופחד להשתתתף באירועים חברתיים. כשמבררים מהן המחשבות המצויות סביב הפחד מגלים שהפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך ייחשפו ללעג או לביקורת. לעתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב שמוגדר כ “הפרעת חרדה חברתית מוכללת”. הבעייה הקשה ביותר במצבי חרדה אלה היא שהסבל המתעורר קשה כל כך שהסובלים מחרדה מעדיפים להימנע ממצבים מעורר חרדה וחייהם הופכים למצומצמים יותר ויותר והסבל הנגרם מאיכות החיים הירודה יכול להתדרדר לדיכאון.

בתהליך טיפולי טוב קורה מה שקורה לניצן סגור ומורכן, שחדל להאמין שיש תקווה, להיפתח לאט לאט  להבנה המשמעותית והמשחררת של הויתור על הביקורת העצמית והשיפוטיות בכלל. אני מלווה את תהליך ההיפתחות המתרחש באיטיות, בהתרגשות ובפליאה, ורואה פעם אחר פעם, איך ההתנסויות המהוססות להתמודד עם החרדה גדלות לאיטן לביטחון עצמי המאפשר לפחדים להפסיק לאיים ולשתק ולרגשות של הצלחה  וסיפוק למצוא את דרכן ללב.

התקפי חרדה.

כיצד תדע אם הסבל שלך נגרם מחרדה:

כאשר לפתע ישנן דפיקות לב חזקות מהרגיל, הפה יבש, זיעה קרה מכסה את הגוף, שלשול, הטלת שתן תכופה, התכווצויות שרירים, הרגשת חולשה, הרגשת ציפייה מפחידה. אי יכולת להתרכז או להתמיד, התעייפות מהירה, הפרעות בשינה, תופעות אלו, המשתנות מאדם לאדם יביאו את האדם הסובל מהם לחפש עזרה כאשר מחשבה עיקרית אחת מבין שלושת המחשבות המאפיינות העיקריות במצב זה, בראשו:

” אני עובר התקף לב”

“אני מתעלף”

“אני משתגע”

תחילה פונים לעזרת רופא, ולאחר שכל הבדיקות תקינות יקבע הרופא שמדובר בחרדה. אז מתחיל הפחד מהפחד. פחד זה שמתחיל ומחזק את תהליך החרדה המתואר למעלה, הופך להיות כמעט הנושא המעסיק ביותר את המחשבות מרגע היקידה ועד ההירדמות בלילה. האדם נכנס להמתנה לא רצונית ומתוחה להתקף הבא. מתחילה הפרייה הדדית בין הפחד לסימפטומים הפיזיים ונוצר לופ שקשה מאוד לשבור לבד. התהליך הטיפולי עוזר להרחיב את קשת האפשרויות להתמודדות עם החרדה. הדימוי  לנסות לצוף בים סוער כשיודעים לשחות לבין היכולת לצוף כשלא יודעים לשחות ממחיש את ההבדל בין התמודדות עם החרדה לבד והתמודדות עם טיפול.

אין פלא אם כך שכאשר מרגישים חרדה לאורך זמן, הדיכאון יכול להשתלט. לכן לעתים קרובות טיפול טוב בחרדה מונע או משחרר מדיכאון.

בCBT הגישה היא שהסיבות פחות חשובות. ההווה חשוב, הריפוי הוא החשוב. בעזרת כלים התנהגותיים והבנות קוגניטיביות עובדים צעד אחר צעד לשנוי התנהגותי בהווה מתוך הבנה שעשייה וחוויות של הצלחה בחיי היומיום מהוות מנוף לשיפור הערך העצמי ומצב הרוח, ואיכות חיים.