טיפול בחרדה

כיצד תדע אם הסבל שלך נגרם מחרדה:

כאשר לפתע ישנן דפיקות לב חזקות מהרגיל, הפה יבש, זיעה קרה מכסה את הגוף, שלשול, הטלת שתן תכופה, התכווצויות שרירים, הרגשת חולשה, הרגשת ציפייה מפחידה. אי יכולת להתרכז או להתמיד, התעייפות מהירה, הפרעות בשינה, תופעות אלו, המשתנות מאדם לאדם יביאו את האדם הסובל מהם לחפש עזרה כאשר מחשבה עיקרית אחת מבין שלושת המחשבות המאפיינות העיקריות במצב זה, בראשו:

" אני עובר התקף לב"

"אני מתעלף"

"אני משתגע"

תחילה פונים לעזרת רופא, ולאחר שכל הבדיקות תקינות יקבע הרופא שמדובר בחרדה.

מהי חרדה?

כדי להבין מהי חרדה נפנה תחילה אל הפחד.

פחד הינו מצב נפשי הנגרם עקב איום של סכנה ומאופיין בשנויים פיזיולוגיים.

פחד הוא רגש חשוב שתפקידו לשמור עלינו ובו זמנית הוא רגש שמאוד קשה לנו להסתדר איתו, אנו בני האדם נעדיף שלא להרגיש אותו ונמציא דרכים להימנע ממנו. אירוע מסויים, אירוע פנימי של מחשבה או תחושה, או אירוע חיצוני שגורם אובייקט מסויים, מצב מסויים, מפחיד ואז הפחד בבת אחת מציף וזורם בגוף – רעד, דפיקות לב מואצות, זיעה, תחושת חנק – זוהי הפגישה עם הפחד, הרגשה שמשהו נוראי קורה וכל ניסיון לשלוט בפחד ולהרחיקו רק מחריף את התופעות.

התוצאה של מצב זה : חרדה.  חרדה היא הפחד מהפחד.

כאשר מתעורר רגש שנחסם באמצעות תגובות אוטומטיות של הגוף, בדרך כלל כיווץ הסרעפת ונשימה שטוחה ומהירה, נוצרות חסימות בזרימות הטבעיות המתרחשות בגוף, אשר יגרמו להחרפת התופעות המלוות פחד. לעיתים התופעות כל כך חריפות עד שהגוף מקבל מסר שישנו איום על חייו למרות שאין קשר לכך ולמציאות.

דוגמא : חסימה בזרימת אנרגית הנשימה – כשאנו שואפים הרבה אנחנו למעשה מכניסים יותר פנימה – ככל שננשום עמוק יותר כך נחווה את אירועים באופן עמוק ושלם יותר. ולכן כאשר אדם מפחד רצונו להקטין ולצמצם את החוויה ולכן ינשום נשימות שטוחת יותר. הפחד מלהרגיש פחד יגרור נשימה קטנה יותר  וזרימת הנשימה תהפוך ללא תקינה  עד שייתכן שיופיעו סחרחרות, תחושת חנק ובמקרים קיצוניים של מוות העומד לבוא.

הניסיונות לא לחוות פחד ולשלוט בפחד אשר תופעותיו הטבעיות נחוות כחוסר שליטה, יצרו חסימות בפעילות חיוניות המתרחשות בגוף באופן טיבעי ( כדוגמת הנשימה), החסימות הללו יצרו סימפטומים גופנייים מידיים. האדם חווה את הסימפטומים, הם מפחידים אותו אף יותר וכך מכניס עצמו למצב של חרדה.

אחרי התקף חרדה, אדם הופך להיות דרוך , " מכין את עצמו " לאירוע הבא. בין סימני החרדה המנטאליים אפשר לראות ציפייה מפחידה, פחד מהפעם הבאה. האדם חי יומיום כשהוא מחזיק את גופו במצב הכן. הוא מכווץ את הסרעפת באופן קבוע, את החזה והצוואר בניסיון להיות מוכן. החזקה כזו של הגוף אורך זמן, הציפיה התמידית והפחד מהפעם הבאה יגררו בהכרח תחושה של עייפות חוסר שקט ורגזנות, לא רק כחלק מהתקף החרדה אלא כחלק מחייו היומיומיים.

הסימפטומים הפיזיים הופכים להיות יומיומיים, רמת החרדה שומרת על עצמה בחיי היומיום ולעיתים אף מגבירה את עצמה עם הזמן שכן לאורך זמן החסימות בזרימות הגוף הטיבעיות, עקב כיווץ ואחזקה מקובעת של איברים, ישפיעו על מצב הגוף.

החרדה תזין את עצמה מהתחושות הפיזיות ונוצר מעגל שאין לא סוף.

חזרה על הסיטואציה שהולידה את התקף החרדה, תגרור תגובה דומה כתוצאה מתהליך למידה בדרך של התנייה, כלומר גירוי ותגובה שנקשרו זה בזה. כמו כן בדרך של הכללה, שהיא נטייה טבעית, ליצור הכללה ולהגיב באופן דומה לאירועים דומים. יותר מכך, אדם שחווה חרדה מסיבה כלשהי בחדר בביתו ובדיוק ברגע ששמע את רשרוש הרוח בין העלים, עשוי בעתיד עקב סמיכות האירועים להגיב בפחד אך ורק למשמע רשרוש העלים  ולפתח התקף חרדה. כלומר, הפחד עשוי לעלות כתגובה לגורמים אשר למראית עין אין בהם סיבה הגיונית ולשמש כטריגר להתקפים חוזרים.

חרדה היא תגובה אשר בנוייה על תגובה קיימת הקשורהבביטוי רגש.

אין פלא אם כך שכאשר מרגישים חרדה לאורך זמן, הדיכאון יכול להשתלט. לכן לעיתים קרובות טיפול טוב בחרדה מונע או משחרר מדיכאון.

ישנן סיבות נוספות לדיכאון אלא שבCBT הגישה היא שהסיבות פחות חשובות. ההווה חשוב, הריפוי הוא החשוב. בעזרת כלים התנהגותיים והבנות קוגניטיביות עובדים צעד אחר צעד לשנוי התנהגותי בהווה מתוך הבנה שעשייה וחוויות של הצלחה בחיי היומיום מהוות מנוף לשיפור הערך העצמי ומצב הרוח, ומובילות בדרך ליציאה מהדיכאון.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות